רגליים צועדות ברחובות בנגקוק

כמתה מהלכת, רגלי צועדות ברחובות בנגקוק. בכל פינה מסתתרת לה איזו איריס שהייתי.
האיריס שהיתה מתרגשת למראה כל שוק, מייחלת שבאותו הרגע בו הבחינה בו מהמושב האחורי של "טקסי בייק אקראי, היתה בין דוכניו.
האיריס שקונה כל מה שמתעורר בה רצון לקנות, והכל בכפולות, העיקר לא לחשוב יותר מדי.
האיריס שהיו לה שתי בנות בבית שחיכו לה שתחזור אליהן.
האיריס שכל הזמן חוששת שעליה לעשות משהו שאיננה עושה בשביל להצדיק את הזמן הנוכחי שהוקדש לעשיית כסף.
האיריס שבכל שאיפה ונשיפה מפמפמת ללא כוונה את הזיכרון שמושרש בה, זה שמורכב ממיליוני פיסות מידע והנחות יסוד ולוחש כל היום- ״אני איריס, אני איריס"

וזו שזוכרת את את כל אותן האיריסיות בעצמה מהווה את ההוכחה לכך שכולן ממשיכות להתקיים ברמה כלשהי.
והיא איננה יודעת מי או מה היא.
זו שהיא זוכרת?
זו שנושאת את הזכרון?
ואולי זו ששכחה?

כל ההפרדות הללו מתישות .
חשה כלואה בתוך תודעה שלא יודעת דבר מלבד להפריד, לסווג ולברור עד כדי שהיכולת לזהות אותה ככזו נובעת בדיוק מאותו המנגנון.
מרגיש כאילו יש קצר במעגל החשמלי שמכונה ״קיום״ ו״אני״, כלואה בו.

רגליים צועדות ברחובות בנגקוק

כמתה מהלכת, רגלי צועדות ברחובות בנגקוק. בכל פינה מסתתרת לה איזו איריס שהייתי.האיריס שהיתה מתרגשת למראה כל שוק, מייחלת שבאותו הרגע בו הבחינה בו מהמושב האחורי של "טקסי בייק אקראי, היתה בין דוכניו.האיריס שקונה כל מה שמתעורר בה רצון לקנות, והכל בכפולות, העיקר לא לחשוב יותר מדי.האיריס שהיו לה שתי

קרא עוד »

אדם קם בבוקר

אדם קם בבוקר ומיד רוצה רוצה קפה, רוצה לשטוף פנים, רוצה לבצע את שתכנן. רוצה. ובבסיס כל הרצונות האלו, ישנו הרצון שמנהל את כל המערכה, הרצון להמשיך את הקיום. זה הרצון שעל בסיסו נרקמים אלפי סיפורים ונרטיבים שבתורם מייצרים רצונות חדשים שאם יום אחד יתנקו כל אלו עד אחרון הרצונות,

קרא עוד »

הביצה, התבנית והתרנגולת

כאב. חד. בלתי מתפשר. דוקר. עולה עד קצוות העיניים ומעקצץ. ולמולו- המיינד, לא נותר "חייב"- מתחיל לספק את הסיפור שיסביר את ה"למה" שמאחורי אותה התחושה, פשוט כי באל כרחו המיינד חייב למצוא את ה"למה" לכל "מה" שהגדיר, ממש כפי שעשה כעת. הוא מתחיל מלהגדיר את אותה תחושה אבסטרקטית שורפת שתוארה

קרא עוד »