לחזור למשחק

היום (שוב) כמו על המזח בהונג קונג, הגיעו הדמעות. רק שהפעם המילים שלהן היו אחרות. בדומה לאז  על המזח, זה הרגיש כמו תפילה. צעקתי לשמיים (אפילו שישבתי בשקט מוחלט על הספה בסלון). זה מרגיש כמו צעקה לשמיים כשישנו זיהוי של תקיעות כלשהי ברמה התודעתית ולמולה אפס פתרונות, אפס מחשבות, רק

קרא עוד »

רגליים צועדות ברחובות בנגקוק

כמתה מהלכת, רגלי צועדות ברחובות בנגקוק. בכל פינה מסתתרת לה איזו איריס שהייתי.האיריס שהיתה מתרגשת למראה כל שוק, מייחלת שבאותו הרגע בו הבחינה בו מהמושב האחורי של "טקסי בייק אקראי, היתה בין דוכניו.האיריס שקונה כל מה שמתעורר בה רצון לקנות, והכל בכפולות, העיקר לא לחשוב יותר מדי.האיריס שהיו לה שתי

קרא עוד »

אדם קם בבוקר

אדם קם בבוקר ומיד רוצה רוצה קפה, רוצה לשטוף פנים, רוצה לבצע את שתכנן. רוצה. ובבסיס כל הרצונות האלו, ישנו הרצון שמנהל את כל המערכה, הרצון להמשיך את הקיום. זה הרצון שעל בסיסו נרקמים אלפי סיפורים ונרטיבים שבתורם מייצרים רצונות חדשים שאם יום אחד יתנקו כל אלו עד אחרון הרצונות,

קרא עוד »